|
|
חג הסוכות
כל הכתבות הקשורות לחג הסוכות באתר אשדוד נט
פנאי ואוכל
חג הסוכות הולך ומתקרב ואיתו אחד מסמלי החג הבולטים - ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה. במסורת היהודית מוזכרים גם שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תמר, רימון, תאנה וזית, שהם מיני גידולים שארצנו התברכה בהם ואשר מוזכרים בספר דברים. לרגל חג הסוכות התזונאית הקלינית תמר ידין , יועצת לחברת הרבלייף מנדבת מתכון חגיגי המשלב רימון, תאנים וזית משבעת המינים :
קהילה
אשדוד בקהילה
פנאי ואוכל
פעילות עירונית
לייף סטייל
קהילה
פנאי ואוכל
לייף סטייל
אשדוד היפה
ספורט נוער
אשדוד בקהילה
לייף סטייל
פנאי ואוכל
צרכנות ועסקים
חדשות אשדוד
לייף סטייל
אשדוד בקהילה
אשדוד בקהילה
אטרקציות ובילוי
אשדוד בקהילה
תרבות ובידור
ענפים נוספים
לייף סטייל
פנאי ואוכל
חדשות אשדוד
אשדוד בקהילה
לייף סטייל
אטרקציות ובילוי
פעילות עירונית
חדשות אשדוד
חדשות אשדוד
כתבות
אטרקציות ובילוי
קהילה
נדל"ן
אשדוד בקהילה
אשדוד בקהילה
קהילה
אשדודים
אטרקציות ובילוי
טופ סטטוס בפייסבוק
תרבות ובידור
חדשות אשדוד
חינוך באשדוד
נוער
יהדות
כדורסל
נוער
יהדות
בלוגים אורחים
חדשות אשדוד
יהדות
חדשות אשדוד
רכילות
פנאי ואוכל
אירועים
חדשות אשדוד
חדשות אשדוד
קהילה
כדורסל
חינוך באשדוד
חדשות אשדוד
קהילה
הבלוג של יאשיהו פינטו
ידיעות אשדוד
קהילה
הבלוג של יאשיהו פינטו
קהילה
הבלוג של יאשיהו פינטו
רכילות
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
לאהובנו היקרים, בכל קהילות הקודש 'שובה ישראל', די בכל אתר ואתר, בארץ הקודש ומחוצה לה, ה' עליהם יחיו.
ידוע שבחג הסוכות נצטווינו לשמוח, וכמאמר הכתוב (דברים ט"ז) "ושמחת בחגך, והיית אך שמח". ושמחה זו היא גדולה ועצומה, שמחה של מצווה, כמו שכתב רבינו הקדוש רבי אליעזר פאפו זצוק"ל בספרו "פלא יועץ" (ערך סוכה): שאם בכל הרגלים מצווה לשמוח, על אחת כמה וכמה בחג הקדוש הזה, שהוא זמן שמחתנו. וסיבת השמחה, שמה נעים ומה טוב חלקנו וגורלנו אשר בחר בנו יוצרנו ולא זז מחבבנו, וחיבה יתרה נודעת לנו עד אין חקר, ועד מקום שאין יד שכלנו מגעת.
ידוע מה שאמרו בספרים הקדושים, שבהילולא של צדיקים עושים שמחה גדולה, כיון שביום פטירת הצדיק יש עילוי לנשמתו בעולמות העליונים, ובאותו היום מתנוצץ ומאיר אור וזוהר נשמת הצדיק, ועולה בדרגה נוספת בישיבה של מעלה. ולכן נהגו לעשות הילולא ושמחה ביום פיטרת הצדיק. והנה בעת ימי שמחת חג הסוכות, שהיא שמחה של מצווה, נצרף יחד שמחה נוספת של מצווה, הלא היא שמחת הילולת הגאון הצדיק, קדוש יאמר לו, רבנו אליעזר פאפו זצוק"ל בעל 'הפלא יועץ' ושאר ספרים. שהערב בליל כ' בתשרי, הוא יום ההילולא שלו. ובשנה זו ימלאו 183 שנים לפטירתו.
תולדותיהם של הצדיקים הם לימוד לדורות, והבעש"ט הקדוש אמר: שמסיפורי צדיקים ניתן לשאוב שפע של קדושה ויראת השם. על כן נשנה בקצרה את תולדותיו של הצדיק, ובשמחת הילולתו, נזכה לשאוב שפע של קדושה וטהרה.
רבי אליעזר פאפו נולד בשנת ה'תקמ"ו (1785) בעיר סארייבו שבבוסניה. לאביו רבי יצחק זצ"ל ולאמו מרת בלקנה ע"ה. בבית גדול בתורה, ספוג ומלא ביראת השם גדל, אביו רבי יצחק היה צדיק חסיד ועניו, וכפי שהעיד עליו בנו בספר 'פלא יועץ' (ערך חולה), "ברם זכור לטוב עטרת ראשי אבא מרי זלה"ה, כי בכל יום מימי חוליו ההוא אמר בקשת 'לך אלי תשוקתי' ושאר וידויים ותחינות של יום הכיפורים, ופלגי מים ירדו עיניו. אשרי עין ראתה אלה, וכל מי שיהיה נכנס אצלו היה אומר לו 'ראו סופו של בשר ודם' עין ראתה ותאשרהו, אשריו ואשרי חלקו"
גם הקהילה היהודית בסארייבו הייתה מלאה בחכמים וסופרים, ורבים מגדולי ישראל ישבו בה על כס הרבנות, וביניהם רבי שמואל בן ברוך זצ"ל, רבי צבי אשכנזי זצ"ל – 'החכם צבי' ועוד. במקום תורה זה, שהיה מנותק מכל הבלי העולם, צמח לגאון ולתפארת רבי אליעזר פאפו. ככל הידוע, רבותיו היו: רבי אליהו חיון זצ"ל ורבי משה דאנון זצ"ל שניהם מתלמידיו של רבי חיים מוסאפייה זצ"ל שהיה מגדולי תלמידיו של הגאון הנודע רבי דוד פארדו זצ"ל בעל ה"חסדי דוד" על התוספתא.
בגיל י"א שנים, עוד לפני שהגיע לגיל מצוות, כבר הוכר רבי אליעזר כלמדן, עניו, וזכרן, ומתחסד עם קונו. את דרשת 'הבר מצווה' חיבר בעצמו, ודרש בפני רבותיו החכמים בסברה ופלפול, במשך כמה שעות. לאחר שסיים את מדברותיו, הכריזו עליו רבותיו כי למרות גילו הצעיר, הרי שמעתה מקומו יהיה בבית המדרש, בקרב חבורת החכמים הגדולים, ולא בין החכמים הצעירים. רבי אליעזר סירב לשבת בבית המדרש הגדול, אלא בישיבה לצעירים בלבד. ובמעשהו זה גרם ''לקנאת סופרים תרבה חכמה'' וחבריו בישיבה החלו לעמול בכל כוחם ביום ובלילה כדי להגיע להישגיו המופלאים.
בהיותו בן כ''ה שנים בשנת תק''ע (1810) החל להפיץ את מעיינות תורתו וחכמתו חוצה, והעלה בכתב את חידושי תורתו על התלמוד הבבלי על דרך הפלפול בחריפות ובסברא בספרו ''חודש האביב'', ספרו זה הוא אחד מיני רבים שהוציא לאור בכל ענפי התורה.
זכה להעמיד תלמידים בקיאים בתורה, גדולים ביראה בניהם: רבי יהודה שלמה חי אלקלעי בעל ספר מנחת יהודה, ורבי משה פירירה. (כידוע רבי משה פירירה הדפיס הדפסה ראשונה לספר משלי של רבי יאשיהו פינטו זיע''א. שרבו רבי אליעזר פאפו מצאצאיו. וכך הוא כותב בהקדמה שהוא היה גר בבולגריה והלך לרבו רבי אליעזר פאפו ואמר לו שהוא רוצה להשתקע בא''י ולגור בעיר חברון, והוא מבקש ברכה שיזכה להתיישב בחברון ולמצוא שידוך טוב, ואמר לו רבי אליעזר פאפו תלך לא''י ואם אתה רוצה לזכות לישוב א''י ושידוך טוב, תמצא פירוש של הרב הגדול והצדיק רבי יאשיהו פינטו זצוק''ל ותדפיס אותו וכן עשה. ונתקיים בו
ברכת רבו זיע''א.
בשנת ה'תקע"ד (1814) התמנה רבי אליעזר פאפו, כרב הקהילה היהודית בסליסטרא, וכיהן ברבנות העיר י"ד שנה עד לפטירתו. על פי עדויות וכפי הרשום בפנקסי קהילת סליסטרא, בעת כהונתו באה בעקבותיו ברכה אל העיר, ובכל שנות כהונתו לא נפטר אף אחד מבני הקהילה בדמי ימיו וכל היהודים חיו עד זקנה ושיבה.
בפנקס קהילת סיליסטרא מובא מעשה מופלא אודותיו, שבאחת הפעמים כשהוצרך רבי אליעזר לשהות עד לערב שבת בעיר וורנא, יצא בערב שבת השכם בבוקר לדרכו מוורנא לסליסטרא, במהלך הדרך הבחין רבי אליעזר שהשעה מתאחרת והעגלון וסוסיו נוהגים בעצלתיים ושחלילה לא יספיקו להגיע לעיר לפני כניסת השבת, חרד רבי אליעזר חרדה גדולה שמא חס ושלום יחלל את השבת או ייאלץ לשבות על אם הדרך, ונשא עיניו כלפי שמיא בתפילה כי יזכוהו לכבד גם שבת זו כמנהגו בכל שבת ושבת. עוד רבי אליעזר מתפלל, והנה נפלה על העגלון המוליך את סוסיו תרדמה עזה, והסוסים החלו דוהרים במהירות מסחררת לכיוון העיר סליסטרא,
בטרם חלפו דקות אחדות ניצבה העגלה בלב העיר בדיוק בעת כניסת השבת קודש. על נס זה ועוד רבים אחרים שאירעו עמו, היה נוהג לערוך סעודת הודיה להשם יתברך על שהיטיב עמו ברוב חסדיו.
רבי אליעזר כיהן ברמה היה מוכיח בשער את בני קהלתו ועמד בפרץ לגדור את פרצות חומת הדת, ואת מיטב זמנו הקדיש למען הציבור. עד שנאסף הצדיק אל עמיו, בחולו של מועד, בחג הסוכות בתאריך כ' בתשרי שנת ה'תקפ"ח (1828) והוא בן ארבעים ושתים שנה בלבד. כשנה לפני פטירתו, בשנת תקפ''ז (1827) נודע לו בחלום שנגזרה גזרה קשה וסכנת מגיפה מרחפת על העיר, ונתונה בידו הבחירה להקריב את עצמו, על מנת לכפר על בני עירו וקהילתו. רבי אליעזר בחר להקריב את עצמו בעבור בני עירו. בימי מחלתו הוסיפו לו את השם "יחזקאל". הוא אף הוסיף ואמר לפני פטירתו: שמי שיטבול במקווה טהרה ויתפלל על קברו בלב נשבר, הוא יהיה
ערב שתפילתו תתקבל. בעקבות הבטחה פלאית זו נוהרים יהודים רבים לפקוד את קברו של, ורבים זכו לראות ישועות רבות בענייניהם.
בעת שכבשו הרוסים את בולגריה הגיעו אל סליסטרא וחפשו אחר שטח רחב ידיים כדי להקים בו כנסייה נוצרית, לאחר חקירה ודרישה הוחלט על ידי הרוסים לעקור את בית הקברות היהודי ולהשתמש בשטחו, הרוסים החלו מבצעים את זממם ופינו חלקים מבית הקברות, אך משהגיעו אל מצבת קברו של 'הפלא יועץ' הם לא הצליחו לעוקרה ולהזיזה ממקומה, גם ניסיונות לפוצץ את המצבה לא צלחו והיא נותרה שלמה. לאחר מספר ניסיונות נגלה לעיני הרוסים דבר פלא, המצבה בשלמותה החלה שוקעת באדמה למול עיניהם הנדהמות, הרוסים הבינו כי במקום זה טמון גופו של איש קדוש וחזרו בהם מתוכניתם, עד היום נראה לעין רק החלק העליון
של מצבתו של 'הפלא יועץ' ואילו חלקה התחתון של מצבת האבן שקוע תחת האדמה.
בחייו הקצרים הספיק לכתוב ספרים רבים שנתקבלו בכל בית ישראל. ספרו המפורסם ביותר שעל שמו הוא נקרא, הוא הספר 'פלא יועץ'. הספר 'פלא יועץ' הוא ספר מוסר והשקפה לפי נושאים על סדר א'-ב', הערכים בספר נכתבו בשפה קלה השווה לכל נפש. רבי אליעזר כתב בהקדמתו לספרו: 'קראתי שם הספר הזה פל"א יועץ כי בתיבת פלא רמוז שמי הדל באלפי אליעזר פאפו ס"ט יועץ אנוכי לעצמי ולאנשי גילי אנשי סגולה'. ספר פלא יועץ הוא ספר מוסר חשוב הנלמד בכל העולם כולו.
מלבד החיבורים 'חודש האביב' ו'פלא יועץ' חיבר רבי אליעזר גם את הספר 'אורות אילים' בו מכונסים דברי מוסר מהתלמוד בבלי, החיבורים 'דן ידין' ו'אלף המגן' על התורה, הספר 'חסד לאלפים' ובו פסקי דינים על 'שולחן ערוך' חלק 'אורח חיים', הספר 'בית תפילה' המבאר את כוונות התפילה, הפירוש 'יעלזו חסידים' על 'ספר החסידים' ועוד חיבורים אחרים.
רבי אליעזר זכה לאשה צדקנית שהייתה למדנית בתורה ובדברי חסידות. ורבות נועץ בה בחיבור ספרי מוסריו. לרבנו נולדו שני בנים ושתי בנות. בנו רבי יהודה חיבר את הקונטרס ''שבר פושעים'', נפטר בירושלים ביום י''ב בניסן תרל''ג (1873) על מצבתו כתבו: ''איש אלוקים קדוש, רב משרשיא, מבני עליה, חסידא ופרישא, ראשון לכל דבר אשר בקדושה, הרב המופלא וכבוד ה' מלא...''. בנו השני רבי מנחם. בתו שרה, נישאה לגאון החסיד רבי אהרון עזריאל בעל ספר: ''כפי אהרון'', ששימש כראש ישיבת ''בית אל'' בירושלים. ונפטר ביום ט' לחודש סיון בעיר יפו. וחתנו השני היה הגביר יצחק פרחי בעל צדקה וחסד.
זכותו יגן עלינו באלף המגן אכי"ר.
ידיעות אשדוד
לאהובנו היקרים, בכל קהילות הקודש 'שובה ישראל', די בכל אתר ואתר, בארץ הקודש ומחוצה לה, ה' עליהם יחיו.
ידוע שבחג הסוכות נצטווינו לשמוח, וכמאמר הכתוב (דברים ט"ז) "ושמחת בחגך, והיית אך שמח". ושמחה זו היא גדולה ועצומה, שמחה של מצווה, כמו שכתב רבינו הקדוש רבי אליעזר פאפו זצוק"ל בספרו "פלא יועץ" (ערך סוכה): שאם בכל הרגלים מצווה לשמוח, על אחת כמה וכמה בחג הקדוש הזה, שהוא זמן שמחתנו. וסיבת השמחה, שמה נעים ומה טוב חלקנו וגורלנו אשר בחר בנו יוצרנו ולא זז מחבבנו, וחיבה יתרה נודעת לנו עד אין חקר, ועד מקום שאין יד שכלנו מגעת.
ידוע מה שאמרו בספרים הקדושים, שבהילולא של צדיקים עושים שמחה גדולה, כיון שביום פטירת הצדיק יש עילוי לנשמתו בעולמות העליונים, ובאותו היום מתנוצץ ומאיר אור וזוהר נשמת הצדיק, ועולה בדרגה נוספת בישיבה של מעלה. ולכן נהגו לעשות הילולא ושמחה ביום פיטרת הצדיק. והנה בעת ימי שמחת חג הסוכות, שהיא שמחה של מצווה, נצרף יחד שמחה נוספת של מצווה, הלא היא שמחת הילולת הגאון הצדיק, קדוש יאמר לו, רבנו אליעזר פאפו זצוק"ל בעל 'הפלא יועץ' ושאר ספרים. שהערב בליל כ' בתשרי, הוא יום ההילולא שלו. ובשנה זו ימלאו 183 שנים לפטירתו.
תולדותיהם של הצדיקים הם לימוד לדורות, והבעש"ט הקדוש אמר: שמסיפורי צדיקים ניתן לשאוב שפע של קדושה ויראת השם. על כן נשנה בקצרה את תולדותיו של הצדיק, ובשמחת הילולתו, נזכה לשאוב שפע של קדושה וטהרה.
רבי אליעזר פאפו נולד בשנת ה'תקמ"ו (1785) בעיר סארייבו שבבוסניה. לאביו רבי יצחק זצ"ל ולאמו מרת בלקנה ע"ה. בבית גדול בתורה, ספוג ומלא ביראת השם גדל, אביו רבי יצחק היה צדיק חסיד ועניו, וכפי שהעיד עליו בנו בספר 'פלא יועץ' (ערך חולה), "ברם זכור לטוב עטרת ראשי אבא מרי זלה"ה, כי בכל יום מימי חוליו ההוא אמר בקשת 'לך אלי תשוקתי' ושאר וידויים ותחינות של יום הכיפורים, ופלגי מים ירדו עיניו. אשרי עין ראתה אלה, וכל מי שיהיה נכנס אצלו היה אומר לו 'ראו סופו של בשר ודם' עין ראתה ותאשרהו, אשריו ואשרי חלקו"
גם הקהילה היהודית בסארייבו הייתה מלאה בחכמים וסופרים, ורבים מגדולי ישראל ישבו בה על כס הרבנות, וביניהם רבי שמואל בן ברוך זצ"ל, רבי צבי אשכנזי זצ"ל – 'החכם צבי' ועוד. במקום תורה זה, שהיה מנותק מכל הבלי העולם, צמח לגאון ולתפארת רבי אליעזר פאפו. ככל הידוע, רבותיו היו: רבי אליהו חיון זצ"ל ורבי משה דאנון זצ"ל שניהם מתלמידיו של רבי חיים מוסאפייה זצ"ל שהיה מגדולי תלמידיו של הגאון הנודע רבי דוד פארדו זצ"ל בעל ה"חסדי דוד" על התוספתא.
בגיל י"א שנים, עוד לפני שהגיע לגיל מצוות, כבר הוכר רבי אליעזר כלמדן, עניו, וזכרן, ומתחסד עם קונו. את דרשת 'הבר מצווה' חיבר בעצמו, ודרש בפני רבותיו החכמים בסברה ופלפול, במשך כמה שעות. לאחר שסיים את מדברותיו, הכריזו עליו רבותיו כי למרות גילו הצעיר, הרי שמעתה מקומו יהיה בבית המדרש, בקרב חבורת החכמים הגדולים, ולא בין החכמים הצעירים. רבי אליעזר סירב לשבת בבית המדרש הגדול, אלא בישיבה לצעירים בלבד. ובמעשהו זה גרם ''לקנאת סופרים תרבה חכמה'' וחבריו בישיבה החלו לעמול בכל כוחם ביום ובלילה כדי להגיע להישגיו המופלאים.
בהיותו בן כ''ה שנים בשנת תק''ע (1810) החל להפיץ את מעיינות תורתו וחכמתו חוצה, והעלה בכתב את חידושי תורתו על התלמוד הבבלי על דרך הפלפול בחריפות ובסברא בספרו ''חודש האביב'', ספרו זה הוא אחד מיני רבים שהוציא לאור בכל ענפי התורה.
זכה להעמיד תלמידים בקיאים בתורה, גדולים ביראה בניהם: רבי יהודה שלמה חי אלקלעי בעל ספר מנחת יהודה, ורבי משה פירירה. (כידוע רבי משה פירירה הדפיס הדפסה ראשונה לספר משלי של רבי יאשיהו פינטו זיע''א. שרבו רבי אליעזר פאפו מצאצאיו. וכך הוא כותב בהקדמה שהוא היה גר בבולגריה והלך לרבו רבי אליעזר פאפו ואמר לו שהוא רוצה להשתקע בא''י ולגור בעיר חברון, והוא מבקש ברכה שיזכה להתיישב בחברון ולמצוא שידוך טוב, ואמר לו רבי אליעזר פאפו תלך לא''י ואם אתה רוצה לזכות לישוב א''י ושידוך טוב, תמצא פירוש של הרב הגדול והצדיק רבי יאשיהו פינטו זצוק''ל ותדפיס אותו וכן עשה. ונתקיים בו
ברכת רבו זיע''א.
בשנת ה'תקע"ד (1814) התמנה רבי אליעזר פאפו, כרב הקהילה היהודית בסליסטרא, וכיהן ברבנות העיר י"ד שנה עד לפטירתו. על פי עדויות וכפי הרשום בפנקסי קהילת סליסטרא, בעת כהונתו באה בעקבותיו ברכה אל העיר, ובכל שנות כהונתו לא נפטר אף אחד מבני הקהילה בדמי ימיו וכל היהודים חיו עד זקנה ושיבה.
בפנקס קהילת סיליסטרא מובא מעשה מופלא אודותיו, שבאחת הפעמים כשהוצרך רבי אליעזר לשהות עד לערב שבת בעיר וורנא, יצא בערב שבת השכם בבוקר לדרכו מוורנא לסליסטרא, במהלך הדרך הבחין רבי אליעזר שהשעה מתאחרת והעגלון וסוסיו נוהגים בעצלתיים ושחלילה לא יספיקו להגיע לעיר לפני כניסת השבת, חרד רבי אליעזר חרדה גדולה שמא חס ושלום יחלל את השבת או ייאלץ לשבות על אם הדרך, ונשא עיניו כלפי שמיא בתפילה כי יזכוהו לכבד גם שבת זו כמנהגו בכל שבת ושבת. עוד רבי אליעזר מתפלל, והנה נפלה על העגלון המוליך את סוסיו תרדמה עזה, והסוסים החלו דוהרים במהירות מסחררת לכיוון העיר סליסטרא,
בטרם חלפו דקות אחדות ניצבה העגלה בלב העיר בדיוק בעת כניסת השבת קודש. על נס זה ועוד רבים אחרים שאירעו עמו, היה נוהג לערוך סעודת הודיה להשם יתברך על שהיטיב עמו ברוב חסדיו.
רבי אליעזר כיהן ברמה היה מוכיח בשער את בני קהלתו ועמד בפרץ לגדור את פרצות חומת הדת, ואת מיטב זמנו הקדיש למען הציבור. עד שנאסף הצדיק אל עמיו, בחולו של מועד, בחג הסוכות בתאריך כ' בתשרי שנת ה'תקפ"ח (1828) והוא בן ארבעים ושתים שנה בלבד. כשנה לפני פטירתו, בשנת תקפ''ז (1827) נודע לו בחלום שנגזרה גזרה קשה וסכנת מגיפה מרחפת על העיר, ונתונה בידו הבחירה להקריב את עצמו, על מנת לכפר על בני עירו וקהילתו. רבי אליעזר בחר להקריב את עצמו בעבור בני עירו. בימי מחלתו הוסיפו לו את השם "יחזקאל". הוא אף הוסיף ואמר לפני פטירתו: שמי שיטבול במקווה טהרה ויתפלל על קברו בלב נשבר, הוא יהיה
ערב שתפילתו תתקבל. בעקבות הבטחה פלאית זו נוהרים יהודים רבים לפקוד את קברו של, ורבים זכו לראות ישועות רבות בענייניהם.
בעת שכבשו הרוסים את בולגריה הגיעו אל סליסטרא וחפשו אחר שטח רחב ידיים כדי להקים בו כנסייה נוצרית, לאחר חקירה ודרישה הוחלט על ידי הרוסים לעקור את בית הקברות היהודי ולהשתמש בשטחו, הרוסים החלו מבצעים את זממם ופינו חלקים מבית הקברות, אך משהגיעו אל מצבת קברו של 'הפלא יועץ' הם לא הצליחו לעוקרה ולהזיזה ממקומה, גם ניסיונות לפוצץ את המצבה לא צלחו והיא נותרה שלמה. לאחר מספר ניסיונות נגלה לעיני הרוסים דבר פלא, המצבה בשלמותה החלה שוקעת באדמה למול עיניהם הנדהמות, הרוסים הבינו כי במקום זה טמון גופו של איש קדוש וחזרו בהם מתוכניתם, עד היום נראה לעין רק החלק העליון
של מצבתו של 'הפלא יועץ' ואילו חלקה התחתון של מצבת האבן שקוע תחת האדמה.
בחייו הקצרים הספיק לכתוב ספרים רבים שנתקבלו בכל בית ישראל. ספרו המפורסם ביותר שעל שמו הוא נקרא, הוא הספר 'פלא יועץ'. הספר 'פלא יועץ' הוא ספר מוסר והשקפה לפי נושאים על סדר א'-ב', הערכים בספר נכתבו בשפה קלה השווה לכל נפש. רבי אליעזר כתב בהקדמתו לספרו: 'קראתי שם הספר הזה פל"א יועץ כי בתיבת פלא רמוז שמי הדל באלפי אליעזר פאפו ס"ט יועץ אנוכי לעצמי ולאנשי גילי אנשי סגולה'. ספר פלא יועץ הוא ספר מוסר חשוב הנלמד בכל העולם כולו.
מלבד החיבורים 'חודש האביב' ו'פלא יועץ' חיבר רבי אליעזר גם את הספר 'אורות אילים' בו מכונסים דברי מוסר מהתלמוד בבלי, החיבורים 'דן ידין' ו'אלף המגן' על התורה, הספר 'חסד לאלפים' ובו פסקי דינים על 'שולחן ערוך' חלק 'אורח חיים', הספר 'בית תפילה' המבאר את כוונות התפילה, הפירוש 'יעלזו חסידים' על 'ספר החסידים' ועוד חיבורים אחרים.
רבי אליעזר זכה לאשה צדקנית שהייתה למדנית בתורה ובדברי חסידות. ורבות נועץ בה בחיבור ספרי מוסריו. לרבנו נולדו שני בנים ושתי בנות. בנו רבי יהודה חיבר את הקונטרס ''שבר פושעים'', נפטר בירושלים ביום י''ב בניסן תרל''ג (1873) על מצבתו כתבו: ''איש אלוקים קדוש, רב משרשיא, מבני עליה, חסידא ופרישא, ראשון לכל דבר אשר בקדושה, הרב המופלא וכבוד ה' מלא...''. בנו השני רבי מנחם. בתו שרה, נישאה לגאון החסיד רבי אהרון עזריאל בעל ספר: ''כפי אהרון'', ששימש כראש ישיבת ''בית אל'' בירושלים. ונפטר ביום ט' לחודש סיון בעיר יפו. וחתנו השני היה הגביר יצחק פרחי בעל צדקה וחסד.
זכותו יגן עלינו באלף המגן אכי"ר.
מגזין אשדוד
לאהובנו היקרים, בכל קהילות הקודש 'שובה ישראל', די בכל אתר ואתר, בארץ הקודש ומחוצה לה, ה' עליהם יחיו.
ידוע שבחג הסוכות נצטווינו לשמוח, וכמאמר הכתוב (דברים ט"ז) "ושמחת בחגך, והיית אך שמח". ושמחה זו היא גדולה ועצומה, שמחה של מצווה, כמו שכתב רבינו הקדוש רבי אליעזר פאפו זצוק"ל בספרו "פלא יועץ" (ערך סוכה): שאם בכל הרגלים מצווה לשמוח, על אחת כמה וכמה בחג הקדוש הזה, שהוא זמן שמחתנו. וסיבת השמחה, שמה נעים ומה טוב חלקנו וגורלנו אשר בחר בנו יוצרנו ולא זז מחבבנו, וחיבה יתרה נודעת לנו עד אין חקר, ועד מקום שאין יד שכלנו מגעת.
ידוע מה שאמרו בספרים הקדושים, שבהילולא של צדיקים עושים שמחה גדולה, כיון שביום פטירת הצדיק יש עילוי לנשמתו בעולמות העליונים, ובאותו היום מתנוצץ ומאיר אור וזוהר נשמת הצדיק, ועולה בדרגה נוספת בישיבה של מעלה. ולכן נהגו לעשות הילולא ושמחה ביום פיטרת הצדיק. והנה בעת ימי שמחת חג הסוכות, שהיא שמחה של מצווה, נצרף יחד שמחה נוספת של מצווה, הלא היא שמחת הילולת הגאון הצדיק, קדוש יאמר לו, רבנו אליעזר פאפו זצוק"ל בעל 'הפלא יועץ' ושאר ספרים. שהערב בליל כ' בתשרי, הוא יום ההילולא שלו. ובשנה זו ימלאו 183 שנים לפטירתו.
תולדותיהם של הצדיקים הם לימוד לדורות, והבעש"ט הקדוש אמר: שמסיפורי צדיקים ניתן לשאוב שפע של קדושה ויראת השם. על כן נשנה בקצרה את תולדותיו של הצדיק, ובשמחת הילולתו, נזכה לשאוב שפע של קדושה וטהרה.
רבי אליעזר פאפו נולד בשנת ה'תקמ"ו (1785) בעיר סארייבו שבבוסניה. לאביו רבי יצחק זצ"ל ולאמו מרת בלקנה ע"ה. בבית גדול בתורה, ספוג ומלא ביראת השם גדל, אביו רבי יצחק היה צדיק חסיד ועניו, וכפי שהעיד עליו בנו בספר 'פלא יועץ' (ערך חולה), "ברם זכור לטוב עטרת ראשי אבא מרי זלה"ה, כי בכל יום מימי חוליו ההוא אמר בקשת 'לך אלי תשוקתי' ושאר וידויים ותחינות של יום הכיפורים, ופלגי מים ירדו עיניו. אשרי עין ראתה אלה, וכל מי שיהיה נכנס אצלו היה אומר לו 'ראו סופו של בשר ודם' עין ראתה ותאשרהו, אשריו ואשרי חלקו"
גם הקהילה היהודית בסארייבו הייתה מלאה בחכמים וסופרים, ורבים מגדולי ישראל ישבו בה על כס הרבנות, וביניהם רבי שמואל בן ברוך זצ"ל, רבי צבי אשכנזי זצ"ל – 'החכם צבי' ועוד. במקום תורה זה, שהיה מנותק מכל הבלי העולם, צמח לגאון ולתפארת רבי אליעזר פאפו. ככל הידוע, רבותיו היו: רבי אליהו חיון זצ"ל ורבי משה דאנון זצ"ל שניהם מתלמידיו של רבי חיים מוסאפייה זצ"ל שהיה מגדולי תלמידיו של הגאון הנודע רבי דוד פארדו זצ"ל בעל ה"חסדי דוד" על התוספתא.
בגיל י"א שנים, עוד לפני שהגיע לגיל מצוות, כבר הוכר רבי אליעזר כלמדן, עניו, וזכרן, ומתחסד עם קונו. את דרשת 'הבר מצווה' חיבר בעצמו, ודרש בפני רבותיו החכמים בסברה ופלפול, במשך כמה שעות. לאחר שסיים את מדברותיו, הכריזו עליו רבותיו כי למרות גילו הצעיר, הרי שמעתה מקומו יהיה בבית המדרש, בקרב חבורת החכמים הגדולים, ולא בין החכמים הצעירים. רבי אליעזר סירב לשבת בבית המדרש הגדול, אלא בישיבה לצעירים בלבד. ובמעשהו זה גרם ''לקנאת סופרים תרבה חכמה'' וחבריו בישיבה החלו לעמול בכל כוחם ביום ובלילה כדי להגיע להישגיו המופלאים.
בהיותו בן כ''ה שנים בשנת תק''ע (1810) החל להפיץ את מעיינות תורתו וחכמתו חוצה, והעלה בכתב את חידושי תורתו על התלמוד הבבלי על דרך הפלפול בחריפות ובסברא בספרו ''חודש האביב'', ספרו זה הוא אחד מיני רבים שהוציא לאור בכל ענפי התורה.
זכה להעמיד תלמידים בקיאים בתורה, גדולים ביראה בניהם: רבי יהודה שלמה חי אלקלעי בעל ספר מנחת יהודה, ורבי משה פירירה. (כידוע רבי משה פירירה הדפיס הדפסה ראשונה לספר משלי של רבי יאשיהו פינטו זיע''א. שרבו רבי אליעזר פאפו מצאצאיו. וכך הוא כותב בהקדמה שהוא היה גר בבולגריה והלך לרבו רבי אליעזר פאפו ואמר לו שהוא רוצה להשתקע בא''י ולגור בעיר חברון, והוא מבקש ברכה שיזכה להתיישב בחברון ולמצוא שידוך טוב, ואמר לו רבי אליעזר פאפו תלך לא''י ואם אתה רוצה לזכות לישוב א''י ושידוך טוב, תמצא פירוש של הרב הגדול והצדיק רבי יאשיהו פינטו זצוק''ל ותדפיס אותו וכן עשה. ונתקיים בו
ברכת רבו זיע''א.
בשנת ה'תקע"ד (1814) התמנה רבי אליעזר פאפו, כרב הקהילה היהודית בסליסטרא, וכיהן ברבנות העיר י"ד שנה עד לפטירתו. על פי עדויות וכפי הרשום בפנקסי קהילת סליסטרא, בעת כהונתו באה בעקבותיו ברכה אל העיר, ובכל שנות כהונתו לא נפטר אף אחד מבני הקהילה בדמי ימיו וכל היהודים חיו עד זקנה ושיבה.
בפנקס קהילת סיליסטרא מובא מעשה מופלא אודותיו, שבאחת הפעמים כשהוצרך רבי אליעזר לשהות עד לערב שבת בעיר וורנא, יצא בערב שבת השכם בבוקר לדרכו מוורנא לסליסטרא, במהלך הדרך הבחין רבי אליעזר שהשעה מתאחרת והעגלון וסוסיו נוהגים בעצלתיים ושחלילה לא יספיקו להגיע לעיר לפני כניסת השבת, חרד רבי אליעזר חרדה גדולה שמא חס ושלום יחלל את השבת או ייאלץ לשבות על אם הדרך, ונשא עיניו כלפי שמיא בתפילה כי יזכוהו לכבד גם שבת זו כמנהגו בכל שבת ושבת. עוד רבי אליעזר מתפלל, והנה נפלה על העגלון המוליך את סוסיו תרדמה עזה, והסוסים החלו דוהרים במהירות מסחררת לכיוון העיר סליסטרא,
בטרם חלפו דקות אחדות ניצבה העגלה בלב העיר בדיוק בעת כניסת השבת קודש. על נס זה ועוד רבים אחרים שאירעו עמו, היה נוהג לערוך סעודת הודיה להשם יתברך על שהיטיב עמו ברוב חסדיו.
רבי אליעזר כיהן ברמה היה מוכיח בשער את בני קהלתו ועמד בפרץ לגדור את פרצות חומת הדת, ואת מיטב זמנו הקדיש למען הציבור. עד שנאסף הצדיק אל עמיו, בחולו של מועד, בחג הסוכות בתאריך כ' בתשרי שנת ה'תקפ"ח (1828) והוא בן ארבעים ושתים שנה בלבד. כשנה לפני פטירתו, בשנת תקפ''ז (1827) נודע לו בחלום שנגזרה גזרה קשה וסכנת מגיפה מרחפת על העיר, ונתונה בידו הבחירה להקריב את עצמו, על מנת לכפר על בני עירו וקהילתו. רבי אליעזר בחר להקריב את עצמו בעבור בני עירו. בימי מחלתו הוסיפו לו את השם "יחזקאל". הוא אף הוסיף ואמר לפני פטירתו: שמי שיטבול במקווה טהרה ויתפלל על קברו בלב נשבר, הוא יהיה
ערב שתפילתו תתקבל. בעקבות הבטחה פלאית זו נוהרים יהודים רבים לפקוד את קברו של, ורבים זכו לראות ישועות רבות בענייניהם.
בעת שכבשו הרוסים את בולגריה הגיעו אל סליסטרא וחפשו אחר שטח רחב ידיים כדי להקים בו כנסייה נוצרית, לאחר חקירה ודרישה הוחלט על ידי הרוסים לעקור את בית הקברות היהודי ולהשתמש בשטחו, הרוסים החלו מבצעים את זממם ופינו חלקים מבית הקברות, אך משהגיעו אל מצבת קברו של 'הפלא יועץ' הם לא הצליחו לעוקרה ולהזיזה ממקומה, גם ניסיונות לפוצץ את המצבה לא צלחו והיא נותרה שלמה. לאחר מספר ניסיונות נגלה לעיני הרוסים דבר פלא, המצבה בשלמותה החלה שוקעת באדמה למול עיניהם הנדהמות, הרוסים הבינו כי במקום זה טמון גופו של איש קדוש וחזרו בהם מתוכניתם, עד היום נראה לעין רק החלק העליון
של מצבתו של 'הפלא יועץ' ואילו חלקה התחתון של מצבת האבן שקוע תחת האדמה.
בחייו הקצרים הספיק לכתוב ספרים רבים שנתקבלו בכל בית ישראל. ספרו המפורסם ביותר שעל שמו הוא נקרא, הוא הספר 'פלא יועץ'. הספר 'פלא יועץ' הוא ספר מוסר והשקפה לפי נושאים על סדר א'-ב', הערכים בספר נכתבו בשפה קלה השווה לכל נפש. רבי אליעזר כתב בהקדמתו לספרו: 'קראתי שם הספר הזה פל"א יועץ כי בתיבת פלא רמוז שמי הדל באלפי אליעזר פאפו ס"ט יועץ אנוכי לעצמי ולאנשי גילי אנשי סגולה'. ספר פלא יועץ הוא ספר מוסר חשוב הנלמד בכל העולם כולו.
מלבד החיבורים 'חודש האביב' ו'פלא יועץ' חיבר רבי אליעזר גם את הספר 'אורות אילים' בו מכונסים דברי מוסר מהתלמוד בבלי, החיבורים 'דן ידין' ו'אלף המגן' על התורה, הספר 'חסד לאלפים' ובו פסקי דינים על 'שולחן ערוך' חלק 'אורח חיים', הספר 'בית תפילה' המבאר את כוונות התפילה, הפירוש 'יעלזו חסידים' על 'ספר החסידים' ועוד חיבורים אחרים.
רבי אליעזר זכה לאשה צדקנית שהייתה למדנית בתורה ובדברי חסידות. ורבות נועץ בה בחיבור ספרי מוסריו. לרבנו נולדו שני בנים ושתי בנות. בנו רבי יהודה חיבר את הקונטרס ''שבר פושעים'', נפטר בירושלים ביום י''ב בניסן תרל''ג (1873) על מצבתו כתבו: ''איש אלוקים קדוש, רב משרשיא, מבני עליה, חסידא ופרישא, ראשון לכל דבר אשר בקדושה, הרב המופלא וכבוד ה' מלא...''. בנו השני רבי מנחם. בתו שרה, נישאה לגאון החסיד רבי אהרון עזריאל בעל ספר: ''כפי אהרון'', ששימש כראש ישיבת ''בית אל'' בירושלים. ונפטר ביום ט' לחודש סיון בעיר יפו. וחתנו השני היה הגביר יצחק פרחי בעל צדקה וחסד.
זכותו יגן עלינו באלף המגן אכי"ר.
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
לאהובינו היקרים בימים קדושים אלו, חול המועד, חג הסוכות, ישנם כוחות גדולים אשר כל יהודי יכול להשפיע וליהיות מושפע שפע גדול מן השמים. ונבאר הדברים, הגמרא במסכת תענית י"ט: פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות, היית זו שנה שלא ירדו בה גשמים. הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד, אמר לו: הלוה לי 12 מעיינות מים לעולי הרגל ואני אתן לך 12 כיכר כסף ואם לא ירד גשם עד התאריך שנקבע הכסף יהיה לך. כיון שהגיע זמן הפירעון ולא ירד גשם בשחרית, שלח לו: או מים או כסף, ענה לו נקדימון בן גוריון: עדיין היום ארוך. בצהריים שלח לו: או הכסף או מים, ענה לו הגוי: נשארו כמה שעות בודדות, שמח הגוי שמחה גדולה בליבו ואמר כל השנה לא ירדו גשמים ופתאום ירד גשם ביום חם כזה ובכמות כל כך גדולה שתמלא 12 מעיינות. נכנס הגוי לבית המרחץ להכין עצמו ללילה, למסיבה וסעודה גדולה לכבוד העושר העצום שודאי בלילה עומד להתעשר. ונקדימון בן גוריון נכנס לבית המקדש כשהוא עצוב להתפלל, נתעטף בטלית נשא תפילה להקב"ה, מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו 12 מעיינות מים ואף יותר. והנה גמרא זו יש בה מוסר גדול וחקוקה בנפשנו מימי ילדותנו בכל עת ובכל זמן בשעות ובזמנים שצריכים חיזוק באמונה, דלתי מרום לעולם לא ננעלים וישועת ה' כהרף עין. אך ננסה להתעמק ולהבין את אשר קרה, הנה הייתה מידת דין בשמים על עם ישראל וכל השערים היו סגורים, אך על ידי שיהודי אחד התנהג במסירות נפש גדולה והוא מעצמו נהג בשפע גדול, בדרך שאדם מודד מודדים לו, החזירו לו מהשמים השפע מרובה ואף לכלל עם ישראל ולעולם כולו, הושפע שפע גדול לעולם כולו. וזה יסוד גדול כשרואה האדם צימצום ודוחק, ינהג בשפע, בחסד וע"י זה יושפע עליו שפע ממרום והקב"ה מרחם על הכלל בשביל הפרט. ועל ידי יסוד זה נבאר הגמרא במסכת עירובין נ"ד: רב פרדא היה לו תלמיד קשה הבנה והיה חוזר לו 400 פעמים על כל דבר עד שהיה מבין. יום אחד באו להזמין את הרב פרדא לאיזו מצוה, הרב פרדא סיים ללמד את התלמיד 400 פעמים ובסוף אומר התלמיד שלא הבין, שאלו רב פרדא: מדוע לא הבנת, הרי חזרתי 400 פעמים על הדבר, ענה התלמיד: חששתי כל העת שמא עכשיו תניחני ותלך, אמר לו רב פרדא: מעכשיו תן דעתך ואני אשנה לך, חזר ושנה לו עוד 400 פעמים. יצאה בת קול מהשמים ואמרה: או שתיזכה רב פרדא ויוסיפו לך 400 שנים לחייך או שאתה וכל דורך תיזכו לחיי העוה"ב. אמר: מעדיף אני שאני וכל בני דורי ניזכה לחיי עוה"ב, אמר להם הקב"ה תנו לו שתיהם. והנה גמרא זו קשה ותמוה לזכות לחיי עוה"ב זה לא דבר פשוט וקל, צריך עמל וטורח גדול ולא עוד אלא כל בני הדור יזכו לחיי עוה"ב?, אלא כדברנו, כאשר אדם מתנהג בצורה מסויימת, משפיע שפע עצום, יכול לשנות עולם שלם בהתנהגותו. הנה אנו נמצאים בדור קשה ביותר, דור של בילבול הדעת גדול, מצד אחד מוצאים ותמלא הארץ דעה את ה, ישנם הרבה יהודים המתקרבים אל ה', כל צעד ושעל שפונים בארץ הקודש מוצאים בתי כנסיות, בתי מדרשות ועוד יהודי ירא את דבר ה', לא היה כדור הזה דור של התקרבות להקב"ה בשום עת ובשום זמן, אך בילבול הדעת מרובה ביותר והשיטחיות גדולה מאוד, צריכים להעמיק את השורשים, צריכים להבין את אשר אנו עושים ולרדת לעומקם של דברים. ולעולם לא נקיים מצוות ומעשים טובים על חשבון חברינו או קרובינו ונדע ש"ואהבת לריעך כמוך" ו"ויראת את ה' אלוקיך", צריכים ללכת יחד, אי אפשר לקיים ויראת את ה אלוקך ולזנוח את ואהבת לריעך כמוך. בימי חג הסוכות האלו, שהקירבה גדולה להקב"ה, נדע שזה הזמן שכל מעשה וקבלה שנקבל ונעשה, נשפיע מכוחו כח גדול על העולם כולו, ואחרי כן "כל המציל נפש מישראל כאילו קיים עולם ומלואו". "שמחנו ה' באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבא ויגל ליבנו". הקב"ה ישלח שפע ושמחה, מזל והצלחה וסיעתא דישמיא גדולה.
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
לאהובינו היקרים בימים קדושים אלו, חול המועד, חג הסוכות, ישנם כוחות גדולים אשר כל יהודי יכול להשפיע וליהיות מושפע שפע גדול מן השמים. ונבאר הדברים, הגמרא במסכת תענית י"ט: פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות, היית זו שנה שלא ירדו בה גשמים. הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד, אמר לו: הלוה לי 12 מעיינות מים לעולי הרגל ואני אתן לך 12 כיכר כסף ואם לא ירד גשם עד התאריך שנקבע הכסף יהיה לך. כיון שהגיע זמן הפירעון ולא ירד גשם בשחרית, שלח לו: או מים או כסף, ענה לו נקדימון בן גוריון: עדיין היום ארוך. בצהריים שלח לו: או הכסף או מים, ענה לו הגוי: נשארו כמה שעות בודדות, שמח הגוי שמחה גדולה בליבו ואמר כל השנה לא ירדו גשמים ופתאום ירד גשם ביום חם כזה ובכמות כל כך גדולה שתמלא 12 מעיינות. נכנס הגוי לבית המרחץ להכין עצמו ללילה, למסיבה וסעודה גדולה לכבוד העושר העצום שודאי בלילה עומד להתעשר. ונקדימון בן גוריון נכנס לבית המקדש כשהוא עצוב להתפלל, נתעטף בטלית נשא תפילה להקב"ה, מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו 12 מעיינות מים ואף יותר. והנה גמרא זו יש בה מוסר גדול וחקוקה בנפשנו מימי ילדותנו בכל עת ובכל זמן בשעות ובזמנים שצריכים חיזוק באמונה, דלתי מרום לעולם לא ננעלים וישועת ה' כהרף עין. אך ננסה להתעמק ולהבין את אשר קרה, הנה הייתה מידת דין בשמים על עם ישראל וכל השערים היו סגורים, אך על ידי שיהודי אחד התנהג במסירות נפש גדולה והוא מעצמו נהג בשפע גדול, בדרך שאדם מודד מודדים לו, החזירו לו מהשמים השפע מרובה ואף לכלל עם ישראל ולעולם כולו, הושפע שפע גדול לעולם כולו. וזה יסוד גדול כשרואה האדם צימצום ודוחק, ינהג בשפע, בחסד וע"י זה יושפע עליו שפע ממרום והקב"ה מרחם על הכלל בשביל הפרט. ועל ידי יסוד זה נבאר הגמרא במסכת עירובין נ"ד: רב פרדא היה לו תלמיד קשה הבנה והיה חוזר לו 400 פעמים על כל דבר עד שהיה מבין. יום אחד באו להזמין את הרב פרדא לאיזו מצוה, הרב פרדא סיים ללמד את התלמיד 400 פעמים ובסוף אומר התלמיד שלא הבין, שאלו רב פרדא: מדוע לא הבנת, הרי חזרתי 400 פעמים על הדבר, ענה התלמיד: חששתי כל העת שמא עכשיו תניחני ותלך, אמר לו רב פרדא: מעכשיו תן דעתך ואני אשנה לך, חזר ושנה לו עוד 400 פעמים. יצאה בת קול מהשמים ואמרה: או שתיזכה רב פרדא ויוסיפו לך 400 שנים לחייך או שאתה וכל דורך תיזכו לחיי העוה"ב. אמר: מעדיף אני שאני וכל בני דורי ניזכה לחיי עוה"ב, אמר להם הקב"ה תנו לו שתיהם. והנה גמרא זו קשה ותמוה לזכות לחיי עוה"ב זה לא דבר פשוט וקל, צריך עמל וטורח גדול ולא עוד אלא כל בני הדור יזכו לחיי עוה"ב?, אלא כדברנו, כאשר אדם מתנהג בצורה מסויימת, משפיע שפע עצום, יכול לשנות עולם שלם בהתנהגותו. הנה אנו נמצאים בדור קשה ביותר, דור של בילבול הדעת גדול, מצד אחד מוצאים ותמלא הארץ דעה את ה, ישנם הרבה יהודים המתקרבים אל ה', כל צעד ושעל שפונים בארץ הקודש מוצאים בתי כנסיות, בתי מדרשות ועוד יהודי ירא את דבר ה', לא היה כדור הזה דור של התקרבות להקב"ה בשום עת ובשום זמן, אך בילבול הדעת מרובה ביותר והשיטחיות גדולה מאוד, צריכים להעמיק את השורשים, צריכים להבין את אשר אנו עושים ולרדת לעומקם של דברים. ולעולם לא נקיים מצוות ומעשים טובים על חשבון חברינו או קרובינו ונדע ש"ואהבת לריעך כמוך" ו"ויראת את ה' אלוקיך", צריכים ללכת יחד, אי אפשר לקיים ויראת את ה אלוקך ולזנוח את ואהבת לריעך כמוך. בימי חג הסוכות האלו, שהקירבה גדולה להקב"ה, נדע שזה הזמן שכל מעשה וקבלה שנקבל ונעשה, נשפיע מכוחו כח גדול על העולם כולו, ואחרי כן "כל המציל נפש מישראל כאילו קיים עולם ומלואו". "שמחנו ה' באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבא ויגל ליבנו". הקב"ה ישלח שפע ושמחה, מזל והצלחה וסיעתא דישמיא גדולה.
מגזין אשדוד
_110_90_Crop_.jpg "דניאל קופף (צילום: דו\"צ)")
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
לאהובינו היקרים בימים קדושים אלו, חול המועד, חג הסוכות, ישנם כוחות גדולים אשר כל יהודי יכול להשפיע וליהיות מושפע שפע גדול מן השמים. ונבאר הדברים, הגמרא במסכת תענית י"ט: פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות, היית זו שנה שלא ירדו בה גשמים. הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד, אמר לו: הלוה לי 12 מעיינות מים לעולי הרגל ואני אתן לך 12 כיכר כסף ואם לא ירד גשם עד התאריך שנקבע הכסף יהיה לך. כיון שהגיע זמן הפירעון ולא ירד גשם בשחרית, שלח לו: או מים או כסף, ענה לו נקדימון בן גוריון: עדיין היום ארוך. בצהריים שלח לו: או הכסף או מים, ענה לו הגוי: נשארו כמה שעות בודדות, שמח הגוי שמחה גדולה בליבו ואמר כל השנה לא ירדו גשמים ופתאום ירד גשם ביום חם כזה ובכמות כל כך גדולה שתמלא 12 מעיינות. נכנס הגוי לבית המרחץ להכין עצמו ללילה, למסיבה וסעודה גדולה לכבוד העושר העצום שודאי בלילה עומד להתעשר. ונקדימון בן גוריון נכנס לבית המקדש כשהוא עצוב להתפלל, נתעטף בטלית נשא תפילה להקב"ה, מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו 12 מעיינות מים ואף יותר. והנה גמרא זו יש בה מוסר גדול וחקוקה בנפשנו מימי ילדותנו בכל עת ובכל זמן בשעות ובזמנים שצריכים חיזוק באמונה, דלתי מרום לעולם לא ננעלים וישועת ה' כהרף עין. אך ננסה להתעמק ולהבין את אשר קרה, הנה הייתה מידת דין בשמים על עם ישראל וכל השערים היו סגורים, אך על ידי שיהודי אחד התנהג במסירות נפש גדולה והוא מעצמו נהג בשפע גדול, בדרך שאדם מודד מודדים לו, החזירו לו מהשמים השפע מרובה ואף לכלל עם ישראל ולעולם כולו, הושפע שפע גדול לעולם כולו. וזה יסוד גדול כשרואה האדם צימצום ודוחק, ינהג בשפע, בחסד וע"י זה יושפע עליו שפע ממרום והקב"ה מרחם על הכלל בשביל הפרט. ועל ידי יסוד זה נבאר הגמרא במסכת עירובין נ"ד: רב פרדא היה לו תלמיד קשה הבנה והיה חוזר לו 400 פעמים על כל דבר עד שהיה מבין. יום אחד באו להזמין את הרב פרדא לאיזו מצוה, הרב פרדא סיים ללמד את התלמיד 400 פעמים ובסוף אומר התלמיד שלא הבין, שאלו רב פרדא: מדוע לא הבנת, הרי חזרתי 400 פעמים על הדבר, ענה התלמיד: חששתי כל העת שמא עכשיו תניחני ותלך, אמר לו רב פרדא: מעכשיו תן דעתך ואני אשנה לך, חזר ושנה לו עוד 400 פעמים. יצאה בת קול מהשמים ואמרה: או שתיזכה רב פרדא ויוסיפו לך 400 שנים לחייך או שאתה וכל דורך תיזכו לחיי העוה"ב. אמר: מעדיף אני שאני וכל בני דורי ניזכה לחיי עוה"ב, אמר להם הקב"ה תנו לו שתיהם. והנה גמרא זו קשה ותמוה לזכות לחיי עוה"ב זה לא דבר פשוט וקל, צריך עמל וטורח גדול ולא עוד אלא כל בני הדור יזכו לחיי עוה"ב?, אלא כדברנו, כאשר אדם מתנהג בצורה מסויימת, משפיע שפע עצום, יכול לשנות עולם שלם בהתנהגותו. הנה אנו נמצאים בדור קשה ביותר, דור של בילבול הדעת גדול, מצד אחד מוצאים ותמלא הארץ דעה את ה, ישנם הרבה יהודים המתקרבים אל ה', כל צעד ושעל שפונים בארץ הקודש מוצאים בתי כנסיות, בתי מדרשות ועוד יהודי ירא את דבר ה', לא היה כדור הזה דור של התקרבות להקב"ה בשום עת ובשום זמן, אך בילבול הדעת מרובה ביותר והשיטחיות גדולה מאוד, צריכים להעמיק את השורשים, צריכים להבין את אשר אנו עושים ולרדת לעומקם של דברים. ולעולם לא נקיים מצוות ומעשים טובים על חשבון חברינו או קרובינו ונדע ש"ואהבת לריעך כמוך" ו"ויראת את ה' אלוקיך", צריכים ללכת יחד, אי אפשר לקיים ויראת את ה אלוקך ולזנוח את ואהבת לריעך כמוך. בימי חג הסוכות האלו, שהקירבה גדולה להקב"ה, נדע שזה הזמן שכל מעשה וקבלה שנקבל ונעשה, נשפיע מכוחו כח גדול על העולם כולו, ואחרי כן "כל המציל נפש מישראל כאילו קיים עולם ומלואו". "שמחנו ה' באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבא ויגל ליבנו". הקב"ה ישלח שפע ושמחה, מזל והצלחה וסיעתא דישמיא גדולה.
מגזין אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
לאהובינו היקרים בימים קדושים אלו, חול המועד, חג הסוכות, ישנם כוחות גדולים אשר כל יהודי יכול להשפיע וליהיות מושפע שפע גדול מן השמים. ונבאר הדברים, הגמרא במסכת תענית י"ט: פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות, היית זו שנה שלא ירדו בה גשמים. הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד, אמר לו: הלוה לי 12 מעיינות מים לעולי הרגל ואני אתן לך 12 כיכר כסף ואם לא ירד גשם עד התאריך שנקבע הכסף יהיה לך. כיון שהגיע זמן הפירעון ולא ירד גשם בשחרית, שלח לו: או מים או כסף, ענה לו נקדימון בן גוריון: עדיין היום ארוך. בצהריים שלח לו: או הכסף או מים, ענה לו הגוי: נשארו כמה שעות בודדות, שמח הגוי שמחה גדולה בליבו ואמר כל השנה לא ירדו גשמים ופתאום ירד גשם ביום חם כזה ובכמות כל כך גדולה שתמלא 12 מעיינות. נכנס הגוי לבית המרחץ להכין עצמו ללילה, למסיבה וסעודה גדולה לכבוד העושר העצום שודאי בלילה עומד להתעשר. ונקדימון בן גוריון נכנס לבית המקדש כשהוא עצוב להתפלל, נתעטף בטלית נשא תפילה להקב"ה, מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו 12 מעיינות מים ואף יותר. והנה גמרא זו יש בה מוסר גדול וחקוקה בנפשנו מימי ילדותנו בכל עת ובכל זמן בשעות ובזמנים שצריכים חיזוק באמונה, דלתי מרום לעולם לא ננעלים וישועת ה' כהרף עין. אך ננסה להתעמק ולהבין את אשר קרה, הנה הייתה מידת דין בשמים על עם ישראל וכל השערים היו סגורים, אך על ידי שיהודי אחד התנהג במסירות נפש גדולה והוא מעצמו נהג בשפע גדול, בדרך שאדם מודד מודדים לו, החזירו לו מהשמים השפע מרובה ואף לכלל עם ישראל ולעולם כולו, הושפע שפע גדול לעולם כולו. וזה יסוד גדול כשרואה האדם צימצום ודוחק, ינהג בשפע, בחסד וע"י זה יושפע עליו שפע ממרום והקב"ה מרחם על הכלל בשביל הפרט. ועל ידי יסוד זה נבאר הגמרא במסכת עירובין נ"ד: רב פרדא היה לו תלמיד קשה הבנה והיה חוזר לו 400 פעמים על כל דבר עד שהיה מבין. יום אחד באו להזמין את הרב פרדא לאיזו מצוה, הרב פרדא סיים ללמד את התלמיד 400 פעמים ובסוף אומר התלמיד שלא הבין, שאלו רב פרדא: מדוע לא הבנת, הרי חזרתי 400 פעמים על הדבר, ענה התלמיד: חששתי כל העת שמא עכשיו תניחני ותלך, אמר לו רב פרדא: מעכשיו תן דעתך ואני אשנה לך, חזר ושנה לו עוד 400 פעמים. יצאה בת קול מהשמים ואמרה: או שתיזכה רב פרדא ויוסיפו לך 400 שנים לחייך או שאתה וכל דורך תיזכו לחיי העוה"ב. אמר: מעדיף אני שאני וכל בני דורי ניזכה לחיי עוה"ב, אמר להם הקב"ה תנו לו שתיהם. והנה גמרא זו קשה ותמוה לזכות לחיי עוה"ב זה לא דבר פשוט וקל, צריך עמל וטורח גדול ולא עוד אלא כל בני הדור יזכו לחיי עוה"ב?, אלא כדברנו, כאשר אדם מתנהג בצורה מסויימת, משפיע שפע עצום, יכול לשנות עולם שלם בהתנהגותו. הנה אנו נמצאים בדור קשה ביותר, דור של בילבול הדעת גדול, מצד אחד מוצאים ותמלא הארץ דעה את ה, ישנם הרבה יהודים המתקרבים אל ה', כל צעד ושעל שפונים בארץ הקודש מוצאים בתי כנסיות, בתי מדרשות ועוד יהודי ירא את דבר ה', לא היה כדור הזה דור של התקרבות להקב"ה בשום עת ובשום זמן, אך בילבול הדעת מרובה ביותר והשיטחיות גדולה מאוד, צריכים להעמיק את השורשים, צריכים להבין את אשר אנו עושים ולרדת לעומקם של דברים. ולעולם לא נקיים מצוות ומעשים טובים על חשבון חברינו או קרובינו ונדע ש"ואהבת לריעך כמוך" ו"ויראת את ה' אלוקיך", צריכים ללכת יחד, אי אפשר לקיים ויראת את ה אלוקך ולזנוח את ואהבת לריעך כמוך. בימי חג הסוכות האלו, שהקירבה גדולה להקב"ה, נדע שזה הזמן שכל מעשה וקבלה שנקבל ונעשה, נשפיע מכוחו כח גדול על העולם כולו, ואחרי כן "כל המציל נפש מישראל כאילו קיים עולם ומלואו". "שמחנו ה' באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבא ויגל ליבנו". הקב"ה ישלח שפע ושמחה, מזל והצלחה וסיעתא דישמיא גדולה.
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
ערב חג הסוכות, מהזמנים המיוחדים בשנה לעם ישראל; יש ביום זה כוחות גדולים מאוד ומי חכם, יודע לנצל זמן קדוש זה ולהשיג בו מעלות וכוחות נשגבים. והנה, מלבד האושפיזין, שהם שבעת הרועים, גם אליהו הנביא בא לסוכה ורמז לדבר (ויקרא כ"א): "ב-סוכות ת-שבו ש-בעת י-מים"- ר"ת "תשבי" שזה שמו של אליהו הנביא, אשר בא ונמצא בסוכות יחד עם עם ישראל. וידע האדם, שיש לסוכה כח כמו למקווה ומטהרת את נפש האדם; וידוע אשר מובא בישעיה ד': וסוכה תהיה לצל יומם, לצל עם הכולל בגימטריא- מקווה. וכך אומר המגן אברהם: מצוות סוכה היא בסוד מקווה טהרה, כמו שהמקווה מטהר, כן מצווה זו מטהרת את ישראל, לאביהם שבשמים ומגינה ומצלת אותם מכל הרעות. ובזכות מצוה זו זוכים לזרע של קיימא, ודקדקו "למען ידעו דורותיכם" (ויקרא כ"ג), זוכים לדור ישרים יבורך. וכן, על יד מצווה זו מתעורר רחמי שמים ומי שצריך ניסים מן השמים להיוושע מבעיות וצרות אשר לו זוכה ונושע מן השמים. ועוד, אמרו חז"ל, בזכות מצוות סוכה, זוכה האדם לשמירה כל השנה מן השמים ואור המקיף, מקיף אותו ברגעים וזמנים קשים. וכך, כשמרגיש אדם בליבו גאווה, כח הסוכה להכניס בלב האדם מידת הענווה. והאר"י הקדוש הוסיף ואמר דעל ידי חג סוכות נשפע כל השפע לעולם לכל ימות השנה. וידע האדם, דעל ידי מצוות סוכה, אם מקפיד נפטר הוא מן כל צער אשר לו ודקדקו ואמרו המצטער פטור מן הסוכה, המצטער על ידי מצות הסוכה נפטר מכל צער אשר לו. חג זה נקרא חג האסיף, אוספים בו כח לכל השנה כולה, והאר"י הקדוש חיזק ואמר: מי ששמח בסוכות, חזקה שיהיה שמח כל השנה כולה, ומובטח למי שמקפיד במצוות סוכה שלום בית דהיא סגולה לשלום בית. ועל ידי מצות הסוכה מתקן כל מה שחשב מחשבות רעות במשך השנה. לולב, ר"ת ו-ט-הר ל-בנו ל-עובדך ב-אמת. לולב, ר"ת לו-לב, וידע האדם, דעל ידי שמחת בית השואבה כל שמחה ששמח במשך השנה, שאינה שמחה של מצווה, מתקן אותה על ידי שמחת מצוה בחג הזה. והנה, כשחושבים דברים אלו, לפני החג ויודעים לקראת מה נכנסים, אימה וחרדה נכנסת באדם. וישתדל האדם לעשות הכל במסירות נפש גדולה ביותר, משום שעל ידי המסירות נפש יכול לזכות לדברים גדולים ביותר בחג הסוכות. וידוע המעשה, אשר היה האדמו"ר משינואה מספר בכל שנה בחג הסוכות, על יהודי עני מרוד, אשר לא היה לו מאומה ובקושי הצליח לבנות סוכה, אך סכך לא היה לו ובצער גדול הלך ליער ואחר טירחה מרובה, הביא עימו מעט סכך וסכך את הסוכה; והנה, עומד ליד סוכתו אדם עני ומבקש לעשות עימו חג ראשון, ענה לו העני: אני איש עני, בקושי יש לי מה לאכול, יש בעיר הזאת אנשים עשירים גדולים ואולי טוב יותר שילך ויתארח אצלם השפע מרובה ויהיה לעני יותר טוב אצלם, ענה העני: לא, אני רוצה אצלך! בשמחה קיבלו העני, בעל הבית ובמעט שלו עשו ביחד חג בשמחה מרובה, בסיום החג ענה ואמר לו העני, דע לך אני הוא אברהם אבינו ומשום שמסרת נפש על הסוכה ביום האושפיזין של אברהם, שלחו מן השמים שאברהם יהיה איתך ביום האושפיזין. הנה, מה יכול לזכות האדם על ידי מסירות נפש מרובה ביום קדוש ונורא זה. ונוהגים ביום זה להרבות בצדקה יותר מבכל השנה כולה, וסגולות נשגבות ישנם בנתינת צדקה ביום קדוש זה. הנה, עלה בדעתנו קושיה, לסוכה קוראים סוכת שלום וקשה מדוע שמה סוכת שלום? ואפשר לפרש ולומר, הנה בשבת מלווים את האדם שני מלאכים והם נקראים מלאכי השלום ומדוע שמם מלאכי השלום? אלא, ידוע דבכל השבוע יש לאדם שני מלאכים, אחד יצר הטוב ואחד יצר הרע, יצר הטוב מנסה להביא את האדם לטוב, שיקיים מצוות ומעשים טובים ושכל דרכו והליכותיו יהיה לטוב, ויצר הרע גורר את האדם לרע לתאוה וכו'. והנה בשבת, גם האכילה ודברים שבימי חול גשמיים, הם רוחניים ולכן, יש שלום בין המלאכים ולכן, נקראים מלאכי השלום בשביל השלום שבינהם. ועל פי זה יובן, אף בסוכות כולם בשלום בינהם, משום שהסוכה היא קודש ולכן, הסוכה נקראת סוכת שלום. יהי רצון שיתן ה' שלום בחלקנו ושנזכה לאורות הגדולים המושפעים בחג זה והשמחה תיהיה מנת חלקנו. חג שמח! בית הרב.
מגזין אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
ערב חג הסוכות, מהזמנים המיוחדים בשנה לעם ישראל; יש ביום זה כוחות גדולים מאוד ומי חכם, יודע לנצל זמן קדוש זה ולהשיג בו מעלות וכוחות נשגבים. והנה, מלבד האושפיזין, שהם שבעת הרועים, גם אליהו הנביא בא לסוכה ורמז לדבר (ויקרא כ"א): "ב-סוכות ת-שבו ש-בעת י-מים"- ר"ת "תשבי" שזה שמו של אליהו הנביא, אשר בא ונמצא בסוכות יחד עם עם ישראל. וידע האדם, שיש לסוכה כח כמו למקווה ומטהרת את נפש האדם; וידוע אשר מובא בישעיה ד': וסוכה תהיה לצל יומם, לצל עם הכולל בגימטריא- מקווה. וכך אומר המגן אברהם: מצוות סוכה היא בסוד מקווה טהרה, כמו שהמקווה מטהר, כן מצווה זו מטהרת את ישראל, לאביהם שבשמים ומגינה ומצלת אותם מכל הרעות. ובזכות מצוה זו זוכים לזרע של קיימא, ודקדקו "למען ידעו דורותיכם" (ויקרא כ"ג), זוכים לדור ישרים יבורך. וכן, על יד מצווה זו מתעורר רחמי שמים ומי שצריך ניסים מן השמים להיוושע מבעיות וצרות אשר לו זוכה ונושע מן השמים. ועוד, אמרו חז"ל, בזכות מצוות סוכה, זוכה האדם לשמירה כל השנה מן השמים ואור המקיף, מקיף אותו ברגעים וזמנים קשים. וכך, כשמרגיש אדם בליבו גאווה, כח הסוכה להכניס בלב האדם מידת הענווה. והאר"י הקדוש הוסיף ואמר דעל ידי חג סוכות נשפע כל השפע לעולם לכל ימות השנה. וידע האדם, דעל ידי מצוות סוכה, אם מקפיד נפטר הוא מן כל צער אשר לו ודקדקו ואמרו המצטער פטור מן הסוכה, המצטער על ידי מצות הסוכה נפטר מכל צער אשר לו. חג זה נקרא חג האסיף, אוספים בו כח לכל השנה כולה, והאר"י הקדוש חיזק ואמר: מי ששמח בסוכות, חזקה שיהיה שמח כל השנה כולה, ומובטח למי שמקפיד במצוות סוכה שלום בית דהיא סגולה לשלום בית. ועל ידי מצות הסוכה מתקן כל מה שחשב מחשבות רעות במשך השנה. לולב, ר"ת ו-ט-הר ל-בנו ל-עובדך ב-אמת. לולב, ר"ת לו-לב, וידע האדם, דעל ידי שמחת בית השואבה כל שמחה ששמח במשך השנה, שאינה שמחה של מצווה, מתקן אותה על ידי שמחת מצוה בחג הזה. והנה, כשחושבים דברים אלו, לפני החג ויודעים לקראת מה נכנסים, אימה וחרדה נכנסת באדם. וישתדל האדם לעשות הכל במסירות נפש גדולה ביותר, משום שעל ידי המסירות נפש יכול לזכות לדברים גדולים ביותר בחג הסוכות. וידוע המעשה, אשר היה האדמו"ר משינואה מספר בכל שנה בחג הסוכות, על יהודי עני מרוד, אשר לא היה לו מאומה ובקושי הצליח לבנות סוכה, אך סכך לא היה לו ובצער גדול הלך ליער ואחר טירחה מרובה, הביא עימו מעט סכך וסכך את הסוכה; והנה, עומד ליד סוכתו אדם עני ומבקש לעשות עימו חג ראשון, ענה לו העני: אני איש עני, בקושי יש לי מה לאכול, יש בעיר הזאת אנשים עשירים גדולים ואולי טוב יותר שילך ויתארח אצלם השפע מרובה ויהיה לעני יותר טוב אצלם, ענה העני: לא, אני רוצה אצלך! בשמחה קיבלו העני, בעל הבית ובמעט שלו עשו ביחד חג בשמחה מרובה, בסיום החג ענה ואמר לו העני, דע לך אני הוא אברהם אבינו ומשום שמסרת נפש על הסוכה ביום האושפיזין של אברהם, שלחו מן השמים שאברהם יהיה איתך ביום האושפיזין. הנה, מה יכול לזכות האדם על ידי מסירות נפש מרובה ביום קדוש ונורא זה. ונוהגים ביום זה להרבות בצדקה יותר מבכל השנה כולה, וסגולות נשגבות ישנם בנתינת צדקה ביום קדוש זה. הנה, עלה בדעתנו קושיה, לסוכה קוראים סוכת שלום וקשה מדוע שמה סוכת שלום? ואפשר לפרש ולומר, הנה בשבת מלווים את האדם שני מלאכים והם נקראים מלאכי השלום ומדוע שמם מלאכי השלום? אלא, ידוע דבכל השבוע יש לאדם שני מלאכים, אחד יצר הטוב ואחד יצר הרע, יצר הטוב מנסה להביא את האדם לטוב, שיקיים מצוות ומעשים טובים ושכל דרכו והליכותיו יהיה לטוב, ויצר הרע גורר את האדם לרע לתאוה וכו'. והנה בשבת, גם האכילה ודברים שבימי חול גשמיים, הם רוחניים ולכן, יש שלום בין המלאכים ולכן, נקראים מלאכי השלום בשביל השלום שבינהם. ועל פי זה יובן, אף בסוכות כולם בשלום בינהם, משום שהסוכה היא קודש ולכן, הסוכה נקראת סוכת שלום. יהי רצון שיתן ה' שלום בחלקנו ושנזכה לאורות הגדולים המושפעים בחג זה והשמחה תיהיה מנת חלקנו. חג שמח! בית הרב.
ידיעות אשדוד
למען אחיי ורעיי אדרבה נא שלום בך, למען בית ה' אבקשה טוב לך
הולכים ומתקרבים, סמוך לימים הנוראים.
ימי הרחמים והסליחות, היו ימים וזמנים, אשר היו חשים באוויר את פחד ואימת יום הדין.
מור זקנינו ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל,
מסופר שהיתה לו מגירה, ששם היה שומר את כול החפצים של ימים נוראים: שופרות קופסא של האתרוג, טלית של ימים נוראים, ואפילו המניפה של הרוח שהיתה תמיד בידו של ר' מאיר, היתה מניפה מיוחדת של ימים נוראים ואחרי ט"ו באב, היה פותח את המגירה והיה מסתכל על החפצים והיה בוכה ואומר, יום הדין מתקרב ואימה וחרדה היתה אוחזתו.
בדורות הקודמים, היה לנו על מי להישען על חסידים וצדיקים טהורים ופרושים, אשר נטעם הקב"ה, בכול הדורות, אך אנו בדור יתום ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים ונחפשה דרכינו ונשובה אל ה'.
וכאשר האדם, בצוק העיתים לא יודע את נפשו מחפש קיצורי דרך וסגולות איך למתק את הדין ולקצר את התלאות ולהגיע מהר למקום מבטחים.
וסגולה גדולה ישנה, לכפרת עוונות והיא בלי תעניות ובלי סיגופים והיא מובאת בגמרא ראש השנה יז' אמר רבא כול המעביר על מידותיו ( שאינו מדקדק למצערים אותו ומוחל וסולח)
מעבירים לו על כול פשעיו ( אין מהשמים מדקדקים על מעשיו)
שנאמר ( מיכה ז') " נושא עוון ועובר על פשעי"
למי נושא עוון למי שעובר על פשע
והגמרא מביאה מעשה: רב הונא בנו של ר' יהושע חלה מאוד, בא רב פאפא לבקרו, מצא שהוא חולה מאוד, אמר לקרוביו תכינו לו תכריכים כי סופו קרב. לבסוף הבריא. התפעל ר' פאפא שאלו מה קרה איתך? אמר לו רב הונא מיתה נגזרה עליי אלה מצאו בשמים שאני מעביר על מידותיי ואין אני מדקדק על מי שפוגע בי, לכן האריכו ימיי.
וכן, ידע האדם, כשמעביר על מידותיו, תפילותיו מתקבלות בשמים והגמרא במסכת תענית דף כה' מביאה מעשה: היתה שנת בצורת קשה ולא ירדו גשמים, ר' אלעזר ירד לפניי התיבה ואמר 24 ברכות ולא נענה. ירד ר' עקיבא ואמר:
" אבינו מלכינו אין לנו מלך אלה אתה"
" אבינו מלכנו למענך רחם עלינו" וירדו גשמים היו אנשים מרננים, שר' עקיבא, גדול מר' אלעזר. יצאה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו. זה סוד שיתקבלו תפילותינו ברצון להעביר על המידות.
מי מאיתנו אינו חפץ בחיים, מי מאיתנו אין לו דברים כואבים ומצערים, שרוצה שיחלפו ויעברו?!
נעביר על המידות וכל המסכים העוצרים על התפילות יזוזו והתפילות יתקבלו וגם אריכות ימים זוכים לה משום שמעבירין על המידות.
הגמרא במסכת( מגילה כח') שאלו את ר' זרע על שום מה הארכת ימים? מעולם לא הקפדתי על בניי ביתי.
ויותר מהכל, השנה יש ליתן לב להתרגל למידה זו, להיות סבלן, לא להקפיד על שום דבר לקבל הכול באהבה וזו זכות גדולה לכפרת עוונות.
והרמ"א כתב: לפעמים צריך לבוא על האדם צרה שהיא כפרת עוונות, או שתבוא בבריאות או שתבוא בהפסד ממונו, או שתבוא בעילבון. יותר טוב לו לאדם שתבוא בעילבון ולא בבריאותו ובפרנסתו. ומסופר על החפץ חיים שבאחד הימים מצאו אותו בוכה, שאלו אותו תלמידיו מדוע הרב בוכה? ענה ואמר להם: אף אדם לא מעליב אותי ואין לי במה לכפר על עוונותיי לא יכעס לא יקפיד ויעביר על מידותיו בכול כוחו.
מסופר על צדיק גדול, אשר היה עני ואסף פרוטה על פרוטה, בכדי לקנות טלית קטן מהודרת והחייט, במקום לעשות חור אחד בטלית, עשה שני חורים ופסל את הטלית. עמד אותו צדיק ואמר: איבדתי את כל ממוני ולהכניס יותר את ראשי לציצית טהורה לא אוכל, אך להכניס ראשי בחור של כעס אינני רוצה.
ועל אותו צדיק מסופר, שבערב חג הסוכות בכל אשר היה לו, קנה אתרוג מהודר כשאישתו שמעה שבכל כספו קנה אתרוג, אישתו כעסה וזרקה האתרוג ארצה. עמד אותו צדיק ואמר: את האתרוג כבר הפסדתי ולא אכניס את עצמי להקפדות ולכעסים.
ולא משנה מה מעלתך, גדולתך ותפקידך, תמיד תדון את האדם לכף זכות ותמיד תשתדל לא להקפיד וידוע הגמרא במסכת שבת דף ל' תמיד יהיה האדם ענוותן כהלל ועמדו שני אנשים והתערבו כול מי שיעמוד ויכעיס את הלל הזקן יקבל 400 זוז. אמר אחד אני יכעיסנו, אותו היום, שבת היה, והלל חפף את ראשו, הלך ועבר על פתח ביתו ואמר בלשון גנאי על ניסי עמ"י מי כאן הילל מי כאן הילל התלבש מיד הילל ויצא לקראתו אמר לו: בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול אמר לו: בני שאל; מפני מה ראשיהם של בבלים עגול? אמר לו הילל: שאלה גדולה שאלת בני והתשובה שהמיילדות שלהם לא מומחיות.
הלך אותו אדם וחיכה שעה וחזר, שוב וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל אמר לו בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאל בני. שאל: מדוע עיניהם של תרמודאים רכות? אמר לו שאלה גדולה שאלת בני, מפני שגרים בחולות והרוח נושבת ונכנסת בתוך עיניהם. הלך והמתין עוד שעה וחזר וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל. התלבש הילל ויצא לקראתו, שאל בני מה אתה מבקש. מדוע רגליהם של אפריקאים רחבות? אמר לו: משום שרצים יחפים בחול וכו' ,אמר לו אותו אדם: שאלות רבות יש לי לשאול, מתיירא אני שמא תכעס. נתעטף וישב לידו, כל השאלות שיש לך לשאול שאל. אמר לו: אתה הוא הילל שקוראים אותך נשיא ישראל? אם אתה הוא, שלא ירבו כמותך בישראל! שאלו הילל: למה? בגללך איבדתי 400 זוז !
כמה מוסר יש בדברי הגמרא, הילל הזקן נשיא עמ"י, הגדול שבגדולים, ח"ו מעלתו וגדולתו אינו מקלקלת אותו ונישאר עניו וצנוע.
אסור ששום מעלה, מעמד וגדולה, יעבירו האדם ממידתו ויכניסו האדם לעולם של מידות רעות לעולם, שאחריתו להפסיד את החיים.
אם כן, נתחזק בזה כולנו, להעביר על מידותינו וניקח את זה כקבלה, לרכך את הדין בימים אלו וניכנס לימי הדין, עם מיתוק הדין ועם זכויות להינצל בדין.
הקב"ה יחזקנו ויאמצנו ורוח קדשך אל תיקח ממנו
בשורות טובות ישועות ונחמות!
מגזין אשדוד
למען אחיי ורעיי אדרבה נא שלום בך, למען בית ה' אבקשה טוב לך
הולכים ומתקרבים, סמוך לימים הנוראים.
ימי הרחמים והסליחות, היו ימים וזמנים, אשר היו חשים באוויר את פחד ואימת יום הדין.
מור זקנינו ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל,
מסופר שהיתה לו מגירה, ששם היה שומר את כול החפצים של ימים נוראים: שופרות קופסא של האתרוג, טלית של ימים נוראים, ואפילו המניפה של הרוח שהיתה תמיד בידו של ר' מאיר, היתה מניפה מיוחדת של ימים נוראים ואחרי ט"ו באב, היה פותח את המגירה והיה מסתכל על החפצים והיה בוכה ואומר, יום הדין מתקרב ואימה וחרדה היתה אוחזתו.
בדורות הקודמים, היה לנו על מי להישען על חסידים וצדיקים טהורים ופרושים, אשר נטעם הקב"ה, בכול הדורות, אך אנו בדור יתום ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים ונחפשה דרכינו ונשובה אל ה'.
וכאשר האדם, בצוק העיתים לא יודע את נפשו מחפש קיצורי דרך וסגולות איך למתק את הדין ולקצר את התלאות ולהגיע מהר למקום מבטחים.
וסגולה גדולה ישנה, לכפרת עוונות והיא בלי תעניות ובלי סיגופים והיא מובאת בגמרא ראש השנה יז' אמר רבא כול המעביר על מידותיו ( שאינו מדקדק למצערים אותו ומוחל וסולח)
מעבירים לו על כול פשעיו ( אין מהשמים מדקדקים על מעשיו)
שנאמר ( מיכה ז') " נושא עוון ועובר על פשעי"
למי נושא עוון למי שעובר על פשע
והגמרא מביאה מעשה: רב הונא בנו של ר' יהושע חלה מאוד, בא רב פאפא לבקרו, מצא שהוא חולה מאוד, אמר לקרוביו תכינו לו תכריכים כי סופו קרב. לבסוף הבריא. התפעל ר' פאפא שאלו מה קרה איתך? אמר לו רב הונא מיתה נגזרה עליי אלה מצאו בשמים שאני מעביר על מידותיי ואין אני מדקדק על מי שפוגע בי, לכן האריכו ימיי.
וכן, ידע האדם, כשמעביר על מידותיו, תפילותיו מתקבלות בשמים והגמרא במסכת תענית דף כה' מביאה מעשה: היתה שנת בצורת קשה ולא ירדו גשמים, ר' אלעזר ירד לפניי התיבה ואמר 24 ברכות ולא נענה. ירד ר' עקיבא ואמר:
" אבינו מלכינו אין לנו מלך אלה אתה"
" אבינו מלכנו למענך רחם עלינו" וירדו גשמים היו אנשים מרננים, שר' עקיבא, גדול מר' אלעזר. יצאה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו. זה סוד שיתקבלו תפילותינו ברצון להעביר על המידות.
מי מאיתנו אינו חפץ בחיים, מי מאיתנו אין לו דברים כואבים ומצערים, שרוצה שיחלפו ויעברו?!
נעביר על המידות וכל המסכים העוצרים על התפילות יזוזו והתפילות יתקבלו וגם אריכות ימים זוכים לה משום שמעבירין על המידות.
הגמרא במסכת( מגילה כח') שאלו את ר' זרע על שום מה הארכת ימים? מעולם לא הקפדתי על בניי ביתי.
ויותר מהכל, השנה יש ליתן לב להתרגל למידה זו, להיות סבלן, לא להקפיד על שום דבר לקבל הכול באהבה וזו זכות גדולה לכפרת עוונות.
והרמ"א כתב: לפעמים צריך לבוא על האדם צרה שהיא כפרת עוונות, או שתבוא בבריאות או שתבוא בהפסד ממונו, או שתבוא בעילבון. יותר טוב לו לאדם שתבוא בעילבון ולא בבריאותו ובפרנסתו. ומסופר על החפץ חיים שבאחד הימים מצאו אותו בוכה, שאלו אותו תלמידיו מדוע הרב בוכה? ענה ואמר להם: אף אדם לא מעליב אותי ואין לי במה לכפר על עוונותיי לא יכעס לא יקפיד ויעביר על מידותיו בכול כוחו.
מסופר על צדיק גדול, אשר היה עני ואסף פרוטה על פרוטה, בכדי לקנות טלית קטן מהודרת והחייט, במקום לעשות חור אחד בטלית, עשה שני חורים ופסל את הטלית. עמד אותו צדיק ואמר: איבדתי את כל ממוני ולהכניס יותר את ראשי לציצית טהורה לא אוכל, אך להכניס ראשי בחור של כעס אינני רוצה.
ועל אותו צדיק מסופר, שבערב חג הסוכות בכל אשר היה לו, קנה אתרוג מהודר כשאישתו שמעה שבכל כספו קנה אתרוג, אישתו כעסה וזרקה האתרוג ארצה. עמד אותו צדיק ואמר: את האתרוג כבר הפסדתי ולא אכניס את עצמי להקפדות ולכעסים.
ולא משנה מה מעלתך, גדולתך ותפקידך, תמיד תדון את האדם לכף זכות ותמיד תשתדל לא להקפיד וידוע הגמרא במסכת שבת דף ל' תמיד יהיה האדם ענוותן כהלל ועמדו שני אנשים והתערבו כול מי שיעמוד ויכעיס את הלל הזקן יקבל 400 זוז. אמר אחד אני יכעיסנו, אותו היום, שבת היה, והלל חפף את ראשו, הלך ועבר על פתח ביתו ואמר בלשון גנאי על ניסי עמ"י מי כאן הילל מי כאן הילל התלבש מיד הילל ויצא לקראתו אמר לו: בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול אמר לו: בני שאל; מפני מה ראשיהם של בבלים עגול? אמר לו הילל: שאלה גדולה שאלת בני והתשובה שהמיילדות שלהם לא מומחיות.
הלך אותו אדם וחיכה שעה וחזר, שוב וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל אמר לו בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאל בני. שאל: מדוע עיניהם של תרמודאים רכות? אמר לו שאלה גדולה שאלת בני, מפני שגרים בחולות והרוח נושבת ונכנסת בתוך עיניהם. הלך והמתין עוד שעה וחזר וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל. התלבש הילל ויצא לקראתו, שאל בני מה אתה מבקש. מדוע רגליהם של אפריקאים רחבות? אמר לו: משום שרצים יחפים בחול וכו' ,אמר לו אותו אדם: שאלות רבות יש לי לשאול, מתיירא אני שמא תכעס. נתעטף וישב לידו, כל השאלות שיש לך לשאול שאל. אמר לו: אתה הוא הילל שקוראים אותך נשיא ישראל? אם אתה הוא, שלא ירבו כמותך בישראל! שאלו הילל: למה? בגללך איבדתי 400 זוז !
כמה מוסר יש בדברי הגמרא, הילל הזקן נשיא עמ"י, הגדול שבגדולים, ח"ו מעלתו וגדולתו אינו מקלקלת אותו ונישאר עניו וצנוע.
אסור ששום מעלה, מעמד וגדולה, יעבירו האדם ממידתו ויכניסו האדם לעולם של מידות רעות לעולם, שאחריתו להפסיד את החיים.
אם כן, נתחזק בזה כולנו, להעביר על מידותינו וניקח את זה כקבלה, לרכך את הדין בימים אלו וניכנס לימי הדין, עם מיתוק הדין ועם זכויות להינצל בדין.
הקב"ה יחזקנו ויאמצנו ורוח קדשך אל תיקח ממנו
בשורות טובות ישועות ונחמות!
ידיעות אשדוד
למען אחיי ורעיי אדרבה נא שלום בך, למען בית ה' אבקשה טוב לך
הולכים ומתקרבים, סמוך לימים הנוראים.
ימי הרחמים והסליחות, היו ימים וזמנים, אשר היו חשים באוויר את פחד ואימת יום הדין.
מור זקנינו ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל,
מסופר שהיתה לו מגירה, ששם היה שומר את כול החפצים של ימים נוראים: שופרות קופסא של האתרוג, טלית של ימים נוראים, ואפילו המניפה של הרוח שהיתה תמיד בידו של ר' מאיר, היתה מניפה מיוחדת של ימים נוראים ואחרי ט"ו באב, היה פותח את המגירה והיה מסתכל על החפצים והיה בוכה ואומר, יום הדין מתקרב ואימה וחרדה היתה אוחזתו.
בדורות הקודמים, היה לנו על מי להישען על חסידים וצדיקים טהורים ופרושים, אשר נטעם הקב"ה, בכול הדורות, אך אנו בדור יתום ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים ונחפשה דרכינו ונשובה אל ה'.
וכאשר האדם, בצוק העיתים לא יודע את נפשו מחפש קיצורי דרך וסגולות איך למתק את הדין ולקצר את התלאות ולהגיע מהר למקום מבטחים.
וסגולה גדולה ישנה, לכפרת עוונות והיא בלי תעניות ובלי סיגופים והיא מובאת בגמרא ראש השנה יז' אמר רבא כול המעביר על מידותיו ( שאינו מדקדק למצערים אותו ומוחל וסולח)
מעבירים לו על כול פשעיו ( אין מהשמים מדקדקים על מעשיו)
שנאמר ( מיכה ז') " נושא עוון ועובר על פשעי"
למי נושא עוון למי שעובר על פשע
והגמרא מביאה מעשה: רב הונא בנו של ר' יהושע חלה מאוד, בא רב פאפא לבקרו, מצא שהוא חולה מאוד, אמר לקרוביו תכינו לו תכריכים כי סופו קרב. לבסוף הבריא. התפעל ר' פאפא שאלו מה קרה איתך? אמר לו רב הונא מיתה נגזרה עליי אלה מצאו בשמים שאני מעביר על מידותיי ואין אני מדקדק על מי שפוגע בי, לכן האריכו ימיי.
וכן, ידע האדם, כשמעביר על מידותיו, תפילותיו מתקבלות בשמים והגמרא במסכת תענית דף כה' מביאה מעשה: היתה שנת בצורת קשה ולא ירדו גשמים, ר' אלעזר ירד לפניי התיבה ואמר 24 ברכות ולא נענה. ירד ר' עקיבא ואמר:
" אבינו מלכינו אין לנו מלך אלה אתה"
" אבינו מלכנו למענך רחם עלינו" וירדו גשמים היו אנשים מרננים, שר' עקיבא, גדול מר' אלעזר. יצאה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו. זה סוד שיתקבלו תפילותינו ברצון להעביר על המידות.
מי מאיתנו אינו חפץ בחיים, מי מאיתנו אין לו דברים כואבים ומצערים, שרוצה שיחלפו ויעברו?!
נעביר על המידות וכל המסכים העוצרים על התפילות יזוזו והתפילות יתקבלו וגם אריכות ימים זוכים לה משום שמעבירין על המידות.
הגמרא במסכת( מגילה כח') שאלו את ר' זרע על שום מה הארכת ימים? מעולם לא הקפדתי על בניי ביתי.
ויותר מהכל, השנה יש ליתן לב להתרגל למידה זו, להיות סבלן, לא להקפיד על שום דבר לקבל הכול באהבה וזו זכות גדולה לכפרת עוונות.
והרמ"א כתב: לפעמים צריך לבוא על האדם צרה שהיא כפרת עוונות, או שתבוא בבריאות או שתבוא בהפסד ממונו, או שתבוא בעילבון. יותר טוב לו לאדם שתבוא בעילבון ולא בבריאותו ובפרנסתו. ומסופר על החפץ חיים שבאחד הימים מצאו אותו בוכה, שאלו אותו תלמידיו מדוע הרב בוכה? ענה ואמר להם: אף אדם לא מעליב אותי ואין לי במה לכפר על עוונותיי לא יכעס לא יקפיד ויעביר על מידותיו בכול כוחו.
מסופר על צדיק גדול, אשר היה עני ואסף פרוטה על פרוטה, בכדי לקנות טלית קטן מהודרת והחייט, במקום לעשות חור אחד בטלית, עשה שני חורים ופסל את הטלית. עמד אותו צדיק ואמר: איבדתי את כל ממוני ולהכניס יותר את ראשי לציצית טהורה לא אוכל, אך להכניס ראשי בחור של כעס אינני רוצה.
ועל אותו צדיק מסופר, שבערב חג הסוכות בכל אשר היה לו, קנה אתרוג מהודר כשאישתו שמעה שבכל כספו קנה אתרוג, אישתו כעסה וזרקה האתרוג ארצה. עמד אותו צדיק ואמר: את האתרוג כבר הפסדתי ולא אכניס את עצמי להקפדות ולכעסים.
ולא משנה מה מעלתך, גדולתך ותפקידך, תמיד תדון את האדם לכף זכות ותמיד תשתדל לא להקפיד וידוע הגמרא במסכת שבת דף ל' תמיד יהיה האדם ענוותן כהלל ועמדו שני אנשים והתערבו כול מי שיעמוד ויכעיס את הלל הזקן יקבל 400 זוז. אמר אחד אני יכעיסנו, אותו היום, שבת היה, והלל חפף את ראשו, הלך ועבר על פתח ביתו ואמר בלשון גנאי על ניסי עמ"י מי כאן הילל מי כאן הילל התלבש מיד הילל ויצא לקראתו אמר לו: בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול אמר לו: בני שאל; מפני מה ראשיהם של בבלים עגול? אמר לו הילל: שאלה גדולה שאלת בני והתשובה שהמיילדות שלהם לא מומחיות.
הלך אותו אדם וחיכה שעה וחזר, שוב וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל אמר לו בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאל בני. שאל: מדוע עיניהם של תרמודאים רכות? אמר לו שאלה גדולה שאלת בני, מפני שגרים בחולות והרוח נושבת ונכנסת בתוך עיניהם. הלך והמתין עוד שעה וחזר וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל. התלבש הילל ויצא לקראתו, שאל בני מה אתה מבקש. מדוע רגליהם של אפריקאים רחבות? אמר לו: משום שרצים יחפים בחול וכו' ,אמר לו אותו אדם: שאלות רבות יש לי לשאול, מתיירא אני שמא תכעס. נתעטף וישב לידו, כל השאלות שיש לך לשאול שאל. אמר לו: אתה הוא הילל שקוראים אותך נשיא ישראל? אם אתה הוא, שלא ירבו כמותך בישראל! שאלו הילל: למה? בגללך איבדתי 400 זוז !
כמה מוסר יש בדברי הגמרא, הילל הזקן נשיא עמ"י, הגדול שבגדולים, ח"ו מעלתו וגדולתו אינו מקלקלת אותו ונישאר עניו וצנוע.
אסור ששום מעלה, מעמד וגדולה, יעבירו האדם ממידתו ויכניסו האדם לעולם של מידות רעות לעולם, שאחריתו להפסיד את החיים.
אם כן, נתחזק בזה כולנו, להעביר על מידותינו וניקח את זה כקבלה, לרכך את הדין בימים אלו וניכנס לימי הדין, עם מיתוק הדין ועם זכויות להינצל בדין.
הקב"ה יחזקנו ויאמצנו ורוח קדשך אל תיקח ממנו
בשורות טובות ישועות ונחמות!
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
רכילות
|
|
|
|
